<h1>חוקות הדיינים סימן רל"ה</h1>
<h2>דף כא.</h2>
עדים שהיו חתומים בשטר ואותו שטר הוא מקויים בב"ד ובא הלוה ואמר שטר זה והקיום מזוייף הוא צריך המלוה להביא עדים שכתיבת העדים או שני הדיינים שהם חתומים באותו שטר שהוא כתב ידם כך מפורש בירושלמי בפ' זה בורר [הי"ב] וכן פסק רש"י ז"ל, אבל ר"מ ז"ל כתב בהלכות עדות בפ"ו [ה"ה] שאין ב"ד בודקין אחר ב"ד אחר אלא מחזיקין אותם שהם בקיאין עכ"ל אך קשיא לר"מ ז"ל הירושלמי ומורי תמ"ך תי' דההיא דירושלמי דמשמע דקיום שטרות שכתוב בשטר שצריך קיום אחר הוא בב"ד שאינו קבוע דכיון שאינו ב"ד קבוע יבוא לזייף הקיום והעדים וההיא דמס' שבועות [תוספתא שביעית פ"ח ה"ט] וכדברי ר"מ ז"ל הוא בב"ד קבוע וכיון שהוא קבוע חתימתם ידועה היא לרבים ולא יבא לזייפו כך שמעתי מפיו וכ"כ בחד' בפ' האשה שנתארמלה. ואם בא עד א' מן העדים שהם חתומים באותו שטר ואמר זה כתב ידו או שבאו עדים מן השוק ואמרו זה כתב ידו של פלוני וכן אם [בא] דיין א' מאותם שהם חתומים באותו קיום ואמר כתב ידי הוא זה או שבאו עדים מן השוק והעידו על חתימת ידו אין מצטרפין להכשיר אותו שטר כך מפורש בפ' האשה שנתארמלה [כ"א ע"א].
